סגנון האנימה צמח בתחילת המאה ה-20, כאשר במאיםיפניים התלמדו והתנסו בהפקת סרטי הנפשה תוצרת צרפת, גרמניה, ארצות הברית ורוסיה. עם השנים הופיעו סרטונים ארוכים יותר ובשנות החמישים אף סרטים באורך מלא. השפעה נוספת על היווצרות הז'אנר באה בנוסף מסרטי דיסני הפופולריים לאותה תקופה שהיו השראה לצורת העיצוב של דמויות אנימה רבות
פריצת הדרך הראשונה הייתה בשנות השישים, עם עליית סדרת האנימה הטלוויזיונית הראשונה "אסטרו-בוי", ולמרות שאופי האנימציה היה שונה ממה שהוא היום, היו ניכרים סימני המפתח של האנימה היפנית המוכרת לנו כיום, כמו עיניים גדולות.
בשנות השבעים התפתחה הסוגה בעקבות עליית הפופולריות של חוברות המנגה - אשר לעתים קרובות היוו בסיס לסרטי וסדרות אנימה - במיוחד אלה של הבמאי אוסמו טזוקה. כתוצאה מעבודותיו שלו ושל חלוצים אחרים בתחום, סגנון האנימה התפתח ונוספו לו סוגות נוספות המאפיינות אותו. ז'אנר המֱכה לדוגמה, שכלל רובוטים חדשניים וטכנולוגיה עתידנית, היווה חידוש בתחום והתחיל להתפתח תחת טזוקה. סדרות אנימה משולבות רובוטים כמו גנדאם ו- Macross הפכו לקלאסיקה מיידית בשנות השמונים, וסוגת הרובוטים באנימה היא עדיין אחת הפופולריות ביפן ובעולם כיום.
בשנות השמונים התקבלה האנימה לזרם-המרכזי ביפן, וחלה עלייה משמעותית בכמות ההפקות. מאמצע שנות התשעים ועד היום, עלתה הפופולריות של תרבות האנימה בשווקים בעולם.במאים חדשים ומוערכים הופיעו לאורך השנים, ביניהם היאו מיאזאקי , הידאקי אננו ועוד; היוצרים הוציאו תחת ידיהם סדרות פורצות דרך בתחומן (פנטזיה, מכות ועוד) שאף התרחב עם השנים לז'אנרים נוספים.
כיום, מניין סדרות וסרטי האנימה נאמד באלפים ומדי חודש מוסיפות לצאת סדרות חדשות ביפן
התופעה קיבלה תאוצה לקראת סוף שנות התשעים עם ייבוא לארץ של סדרות האנימה עם הסממנים המודרניים הייחודים של הז'אנר. תחילה היו אלו פוקימון (בערוץ הילדים), דיג'ימון ואף סדרות למבוגרים (סיינן) כמו קאובוי ביבופ וליין ששודרו ברצועה למבוגרים בערוץ ביפ. אלו החלו את הפופולריות של האנימה בישראל אך השיא הגיע כאשר הסדרה דרגון בול שודרה בארץ (בגירסתה היפנית), לאחר מכן ערוציי בידור וילדים שונים רכשו סדרות אנימה פופולריות ואפילו שידורו סדרות מסוימות בשפת המקור שלהם, כמו (אינויאשה, פרוטס באסקט, היקארו נו גו ועוד) ברצועות שידור שונות ובערוץ האנימה הישראלי.
ערוץ האנימה הישראלי הוקם תחילה בלוויין והיה ערוץ נישה ייעודי לחובבי האנימה בישראל, מספר הסדרות ששודרו בו היה תחילה דל אך התרחב עם הזמן. סרטי אנימה החלו להיות מוקרנים בקולנוע, עם כניסתם של סרטי פוקימון וסרטיו של הייאו מיאזאקי סרטי האנימה זוכים כיום למעמד מכובד וסרטי אנימה משודרים כיום בערוציי הסרטים השונים.
כיום מונה הקהילה בישראל אלפי מעריצים משכבות גיל שונות, כנסים ומפגשים שונים של מעריצי אנימה ומאנגה נערכים מדי מספר חודשים וחנויות לאנימה ומאנגה נפתחו במקומות שונים בארץ.
מושגים באנימה
אנימה (Anime) - קיצור של המילה האנגלית Animation והכוונה בכך היא אנימציה יפנית (לא משתמשים במושג אנימה לסדרות אנימציה אמריקאיות למשל.)
אוטאקו (Otaku) - מעריץ אובססיבי של אנימה. "אוטאקו" ביפנית פירושו "בית", והמילה משמשת לכינוי זה כיוון שמעריצים אובססיבים נוטים למלא את ביתם במאנגות ודברים הקשורים לנושא. הפרוש של "אוטאקו" ביפנית זה חנון.
OVA (או OAV) -ראשי התיבות של Original Anime Video, סדרה או המשך לסידרת TV שמופצת אך ורק ב-DVD, בדרך כלל בעלת מספר פרקים מועט.
OST - ראשי תיבות של Original Sound Track, דיסק שיוצא לסדרה או סרט וכולל בתוכו שירים מלאים ומנגינות מהסדרה.
פאנסאב - פרק או סידרה שחובבים תירגמו, זו אחת הדרכים של האנימה לפרסם את עצמה בעולם, שכן הורדת אנימה היא חוקית לגמרי (עד שיוצאת לאנימה רישיון). (כתוביות)
מאנגה (Manga) - קומיקס יפני, עליו מבוססת האנימה (סדרת הטלווזיה) בדומה לקומיקס האמריקאי וסדרות כמו: ספידרמן, סופרמן וכו'. בדרך כלל המנגה מפורסמת לפני האנימה, אך יש מקרים בהם זה הולך אחרת. (כמו פוקימון למשל).
מאנגאקה (Mangaka) - כותב ומאייר המנגה.
דוג'ינשי (Doujinshi) - מנגה שצויירה על ידי מעריצים. הגיבורים הראשיים של הסיפור הן דמויות קיימות באנימה/מנגה/משחקים והמעריצים ממציאים עלילה שונה לחלוטין תוך שימוש בדמויות שהם מעריצים.
דוג'ינשיקה (Doujinshika) - צייר דוג'ינשי (ראו לעיל).
פאנגירל - כינוי לנערות המעריצות של שונן איי ויאוי בעיקר (מעריצה בתרגום חופשי).
קוספליי (Cosplay) - קיצור של Costume playing. קוספליי קון הם כנסים ואסיפות של חובבים ומעריצים בהם נוהגים המעריצים להתחפש לדמויות מוכרות מאנימה, מנגה, ומשחקים ידועים. מנהג זה נקרא קוספליי קון, וחובבי אנימה רבים מקצרים את זה לקוספליי, למען הנוחות.
פאן פיק - (Fanfic) פאן=מעריצים/חובבים פיק=סיפור קצר. דומה לעיקרון הדוג'ינשי, סיפור ללא ציורים שנכתב בהשראת אנימה/מנגה/משחק אך לא שייכים רק למושג האנימה, ישנם פאן פיקס שנכתבים גם על ספרים, או סדרות טלוויזיה מצליחות שאינן אנימה. בעצם תוך שימוש בדמויות קיימות הנבחרות על ידי הכותב. לפאן פיק יש מספר דירוגים.
ג'יי-רוק (J-Rock) - מוזיקת רוק יפנית. לפעמים שירים מצליחים מז'אנר זה מופיעים בשירי פתיחה ו\או סיום של אנימה.
ג'יי-פופ (J-Pop) - מוזיקת פופ יפנית. לפעמים שירים מצליחים מז'אנר זה מופיעים בשירי פתיחה או סיום של אנימה.
מאנגה ואנימה
מאנגה, הקומיקס היפני, דומה לאנימה במאפייניו, הן החזותיים והן המבניים והרעיוניים. סרטים רבים וסדרות רבות בסגנון האנימה החלו כחוברות מאנגה שנחלו הצלחה. לעתים קרה תהליך הפוך: בעקבות סרטי אנימה ואף משחקי מחשב נכתבו חוברות של מאנגה.ישנן אנימות שאין להן מקבילת מנגה בכלל, והאנימה מבוססת על ספר, סרט, אגדה, רעיון מקורי וכדומה (לדוגמה, הסרט "הטירה הנעה" של מיאזאקי, מבוסס על ספר).
הנטאי (Hentai) - סגנון אנימה ומאנגה שנועד למבוגרים בלבד, מכיל סיטואציות מיניות מפורשות , פורנוגרפיות (לדוגמה: Bible Black).
אצ'י (Ecchi) - סגנון אנימה ומאנגה לקהל המבוגר יותר, המכיל רמיזות מיניות וסיטואציות מפורשות(בדרך כלל כאמצעי קומי), למרות שרוב הכותרים בז'אנר אינם מציגים עירום באופן מפורש.(לדוגמה: גולדן בוי, צ'וביטס).
שוג'ו איי/יורי (Sh?jo-ai/Yuri) - תירגום מילולי מיפנית הוא אהבת נשים. סגנון אנימה ומאנגה מציג סיטואציות רגשיות בין נשים (לדוגמה: סטרוברי פאניק, Kannazuki no Miko), יורי הוא סגנון שמציג יחסים יותר אינטימיים בין נשים, לעתים מיניים (לדוגמה: Stainless Night).
שונן איי/יאוי (Sh?nen-ai/Yaoi) - תירגום מילולי מיפנית הוא אהבת גברים. סגנון אנימה ומאנגה שמציג סיטואציות רגשיות בין גברים. (לדוגמה: Gravitation, פרינסס פרינסס), יאוי הוא סגנון שמציג יותר אינטימיים בין גברים, לעתים מיניים (לדוגמה: Ai no Kusabi).
תוכנית יכולה להיות בעלת סיפור מסגרת פשוט לכאורה אבל באותו הזמן יכולה גם להכיל עלילה ופיתוח דמויות מעמיקים ומורכבים מאוד. זה לא בלתי-שכיח שבאנימה מסוג פעולה תשלב גם קומדיה, רומנטיקה, ואפילו מסר חברתי. באותה מידה באנימה מסוג רומנטיקה יכול לכלול גם אלמנטים של פעולה, או במקרים מסוימים אף אלימות ברוטלית.